יש לי וידוי אישי: כשהתחלתי לשנות את הרגלי בתחום צריכת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה הדיאודורנט היה האחרון ברשימה. מאז נעוריי אהבתי לקנות דיאודורנטים ולבחור אותם לפי מספר קטגוריות חשובות: עיצוב וצבע האריזה, הריח, המרקם והמחיר. אהבתי לעמוד, לרחרח ולהתלבט ליד המדפים בבתי המרקחת ובסופרים ולבחון את שפע המוצרים. עולם הדיאודורנטיים היה בשבילי ממש חגיגה, נעימה ריחנית ונשית. גם כשהתחלתי ללמוד צמחי מרפא ולגלות את עולם הרוקחות הטבעית נאחזתי בהרגליי הישנים כאוחזת בקרנות המזבח על אף שחברות יודעות דבר לחשו מילים: אלומיניום,רעלים,דיאודורנט. לא עשיתי את החיבור בין המוצר התמים הזה לאחד מהכשלים הגדולים ביותר של הקוסמטיקה המודרנית. כשהתחלתי לפקוח את עיניי הבנתי שיש דברים בגו ואכן החלפתי בהדרגה לדיאודורנטים טבעיים כמו של "טבע הגליל" והיום אני פשוט גרופית. זה נעים, זה ריחני, זה בריא, זה זול! מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?
אז בואו נעשה רגע סדר כדי להבין למה השימוש בדיאודורנטים טבעיים הוא הכרחי ואף חיוני לבריאות התקינה של גופנו: בתי השחי הם אברים אשר דרכם מופרשת הרבה זיעה אשר בין השאר תפקידה לנקות ולנקז רעלים ופסולת מגופנו. בנוסף בבתי השחי ממוקמים חלק מקשרי הלימפה של גופנו. מערכת הלימפה היא שליחה של מערכת החיסון שלנו אשר פועלת על מנת לאזן את מערך החלבונים בגופנו על ידי סילוק עודפי החלבונים מהרקמה הבין תאית ובנוסף היא אחראית על הולכת תאים של מערכת החיסון אל כלי הדם והאברים. אם כך מדובר באזור בגוף אשר הוא כמו "תחנת רכבת" המוליכה חומרים לתוך הגוף וגם "תחנת פסולת" אשר מנקזת החוצה רעלים. בדיאודורנטים הקונבנציונאלים משתמשים בנוגדי הזעה על בסיס אלומיניום שיחד עם המלחים שבזיעה שלנו מתגבשים לכדי ג'ל שחוסם ומייבש את בלוטות הזיעה האפוקריניות אשר הן בלוטות הזיעה שמדיפות ריח. בדיאודורנט רגיל גם נמצא את ידידנו הפארבנים והטריקלוזונים כחומרים משמרים ומייצבים. אז נכון המחקרים אינם חד משמעיים לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של חומרים אלו כשהם נכנסים לגופנו. אבל הפארבנים כן נחשבים כמכילי אסטרוגן (מה שלא רצוי באזור רקמת השד) ואלומיניום כן מקושר להרעלות, סרטן השד ואלצהיימר. זוכרים את תחנת הרכבת ואת תחנת הפסולת שלנו? איך נראה לכם שהם מרגישות? אז למרות חומרי הבישום המלאכותיים שיש במוצר הזה בואו נודה ש: "Something here smells fishy".
אז למה קוראים למאמר "שיחה כנה מאף לאף"? בעיקר בגלל שכולנו יודעים עד כמה ריחות הגוף שאנחנו מדיפים וריחות הגוף של סביבתנו הוא נושא מורכב ורגיש ולא בכדי. היום יש תחום מדעי שלם אשר חוקר את הקשר שבין ריחות גוף לכימיה בין אנשים. החוקרים המובילים בתחום אף פיתחו אתר הכרויות אשר מבוסס על התאמה רומנטית בעקבות מיפוי ההעדפות של ריחות שונים של החברים באתר. אותו תחום מחקר מנסה למנף את הממצאים השונים ואת המידע שאסף גם בשביל לשפר הצלחה של אנשי עסקים ומכירות. גם אנחנו, כמו כל החיות מתקשרים בינינו באמצעות ריחות ולכן גם כל כך חשוב לנו להרגיש נעים עם ריחות הגוף שאנו פולטים ומריחים. אז איך דיאודורנט טבעי יכול להתגבר על האתגר הזה? כמו תמיד בפשטות וביעילות!
ריחות- הכי חשוב...יספקו לנו השמנים האתריים שניחוחם טוב וחזק.
את ה"מלחמה" בכמות החיידקים - יעשו המרכיבים נוגדי הבקטריות והמחטאים שבתוך השמנים האתריים והסודה לשתיה ללא אלומיניום.
מרקם - בטבע הגליל הדיאודורנט הוא בעל מרקם נעים ורך בזכות שמן הקוקוס והחמאות שבו. יש גם דיאודורנטים נוזליים שאפשר לצור בקלות ולאחסן בבקבוק שפריץ,או רול. בקיצור השמיים הם הגבול.
וכיצד משתמשים? אני זוכרת שאופן השימוש היה אחד המכשולים הגדולים מבחינתי כשהתחלתי להשתמש בדיאודורנט טבעי. לא הבנתי מי נפל פה על השכל, אני או הם? היה נראה לי מוזר למרוח את הדיאודורנט המוצק בעצמי במקום הרול המחליק המוכר והחביב...כן זה הרול משנות נעוריי. אבל לאט לאט התרגלתי. מצאתי שזה נעים לי לחוש את האצבעות שלי כשהן לוחצות בעדינות על בתי השחי שלי...התחלתי לאהוב את ההרגשה ולהתחבר לעצמי ולגופי דרך הפעולה הפשוטה והיום יומית הזו. אם זה בכל זאת קשה לכם אפשר להשתמש במקל קטן מעץ שיעזור. מספיקה לי כמות קטנה מהדאודורנט על פני בית השחי בכדי להרגיש מוגנת ורעננה למשך יום העבודה שלי. אז זה כל הסיפור? כן. כי שוב אנו למדים...בקוסמטיקה טבעית תמיד פשוטים הדברים ויפים, ומותר ומותר בם לנגוע.
הכותבת היא דבורה וינשטיין לוין גננית ומטפלת בגינון, הרבליסטית קלינית, רוקחת טבעית ומנחת סדנאות ליקוט ורוקחות טבעית.dvorah.co.il אתר
פלאפון 0524890837 - קליטה בווטס אפ בלבד